ב ,

36 שאלות: כשמחזמר פוגש פודקאסט

למען הפרוטוקול: יש מחזמר חינמי ומוצלח שאף אחד לא טרח לספר לכם עליו ואני אנסה לתקן את זה

כשהקמנו את הבלוג הזה, רצינו לכתוב על כל הדברים שמעניינים אותנו. אחד מהדברים שאני הכי אוהבת בעולם הוא מחזות זמר. דבר שני שאני מאוד אוהבת לעשות זה לעקוב באובססיביות אחרי שחקנים שאני מעריכה ולדלות כל מיני פנינים מהקריירה שלהם שלא תמיד כולם מודעים לקיומן. ולמען האמת, תמיד היה לי כיף עם החלק ההיפסטרי של "תראו מה אני מכירה ואתם לא", אבל זו כבר בעיה ליום אחר. 36 שאלות מתאים בדיוק לקטגוריה הזאת: מחזמר שמע בכיכובו של ג'ונתן גרוף. אבל לפני שאני מתחילה בסקירה עצמה, בואו רגע נתחיל מהבסיס: מה הן 36 השאלות, מה זה מחזמר שמע (Audio Musical) ולמה זה קיים.

36 שאלות הוא מחזמר שמע חדש שיצא במאי האחרון כחלק מפודקאסט חדש שנקרא Two-up וזמין בחינם. מחזמר שמע הוא בעצם מחזמר שנכתב מראש לשמיעה בלבד. זה לא פרט נלווה למחזמר שעולה על במה, אלא ממש כל הסיפור מוגש בפורמט אודיו. היוצרים של המחזמר, אלן וינטר וכריסטופר ליטלר, אמרו שהם רצו בין היתר לעשות מחזמר שיהיה נגיש לכולם באופן ישיר, ולא רק לאלה שחיים בניו יורק או מסוגלים לתכנן חופשה וגם לקנות כרטיס להצגה (שממש לא קל להשיג אפילו אם יש את את הסכומים הנדרשים לפעמים). הסיפור כולו מורכב מההקלטות בטלפון הסלולרי של הדמות הראשית ג'ודית (אפשר לחשוב על זה כגרסת שמע של Found Footage), וככה השומע יכול לסספנד 1 בקלות את פעולת שמיעת המוזיקה. את ג'ודית מגלמת ג'סי שלטון, והשחקן השני במחזמר הוא ג'ונתן גרוף, שמגלם את ג'ייס. לאורך כמעט 3 שעות שומעים רק אותם, בתוספת עזרי שמע ואפקטים קוליים להגברת האווירה והתמצאות בסיפור.

הפודקאסט מחולק לשלוש מערכות של כמעט שעה כל אחת. בכל חלק יש 4-5 שירים ואת טקסט הדיאלוג עצמו בין הדמויות. את ההשראה לפודקאסט הכותבים לקחו מהמאמר 36 השאלות שאמורות לגרום לאנשים להתאהב, שפורסם בניו יורק טיימס בשנת 2015 והפך לויראלי. המאמר מפרט את הרשימה של השאלות שאם שני בני זוג ישאלו אחד את השני ויענו בכנות, בסוף התהליך התאהבות כמעט מובטחת להם.

והסיפור? ג'ייס וג'ודית הם זוג צעיר. יום אחד ג'ייס מגלה שג'ודית הסתירה ממנו משהו מהותי והוא עוזב. בניסיון לשקם את הנישואין שלהם, ג'ודית נוסעת למצוא את ג'ייס כדי שיענו ביחד על 36 השאלות, כמו שהם עשו בתחילת הקשר שלהם. אחרי קטע קצרצר בפרק הראשון, שלדעתי קיים בעיקר כדי שנבין שאנחנו שומעים הקלטת שמע במזכרים של הפלאפון, העלילה מתחילה עם ג'ודית שנוהגת במכונית ושרה על איך היא מרגישה ומה היא רוצה להשיג מהמפגש עם ג'ייס אחרי שעזב את הבית.

בשמיעה חוזרת של הפודקאסט הייתה לי הרגשה שכל פרק יכול לעמוד קצת כמיני-סיפור בעצמו, אבל אני ממש לא ממליצה להפסיק את השמיעה באמצע או לדלג על חלקים. זאת גם לא הייתה המטרה של היוצרים, הרי מחזות זמר מחולקים למערכות. אבל משהו שם בבנייה של הסיפור הרגיש קצת כמו פרקי טלוויזיה, כל חלק כמעט סגור עם טיזר קטן להמשך. אני יכולה לנחש שזה נובע בעיקר מהעובדה שכבר הכרתי את הסיפור. מצד שני זה כנראה מראה על מבנה מוצלח של תסריט. עצם החלוקה למערכות במקומות הספציפיים האלה נכונה מאוד עלילתית ומוצדקת וממש לא מרגישה כמו החלטה שרירותית של אורך ומבנה מוגדר.

הסיפור עצמו מביא זוגיות מודרנית וצעירה בצורה שאני לא בדיוק מכירה במדיה הנוכחית. השירים עצמם ברובם ממש מוצלחים, והעובדה ששומעים את הסיפור ולא רואים אותו לא הפריעה לי להבין מה הסיטואציה ואיפה הם נמצאים, זאת כמובן הודות לשחקנים הנפלאים ולעריכת האודיו המצוינת של הפודקאסט שהזכרתי קודם.

לסיכום, אני חושבת שזה פודקאסט/מחזמר שכדאי להכיר. יש בו כמה הברקות של שירים מאוד מקסימים ונוגעים ללב, וכמה שירים מאוד כיפיים לשמיעה חוזרת. בינתיים הוא לא נכנס להיכל התהילה שלי: הפסקול עוד לא מתנגן בלופים, ובכנות, אני אפילו לא זוכרת את שמות רוב השירים. אבל נהניתי, והקשבתי לו כבר פעמיים, והעובדה שזה אודיו ולא וידאו אפילו גורמת לי לחשוב שאני אאזין שוב מתישהו, ואז אולי גם אקנה את הפסקול. אבל גם בלי ההאזנה האקטיבית, היה כיף, היה חדשני, היו לי בכל האזנה כמעט שלוש שעות שבהן הייתי במקום אחר, עם אנשים אחרים, והם לא היו מושלמים אבל היה מרענן להיות בחברתם.

ועכשיו קצת ספוילרים, לכו לשמוע לפני שאתם חוזרים לקרוא את שתי הפסקאות הבאות שלי.

אישית, בשמיעה הראשונה משהו בדמויות הרגיש לי אמין ואמיתי בצורה מאוד מעצבנת. במי אני אמורה לצדד? בג'ייס שחייו השתנו בן לילה או בג'ודית שרק רוצה לתקן את מערכת היחסים החשובה ביותר בחייה.

בשמיעה נוספת הדמות של ג'ודית הרגיזה אותי הרבה יותר: זה לא שהיא לא חביבה, אבל הרגשתי שהיא דורשת יותר מידי. אבל אז, כמו ג'ייס שמתאהב בה מחדש, התאהבתי גם אני. בתור שומע אתה נחשף גם לשקרים שלה, לחוויות שהיא עברה ובמקביל ליחסים שלה עם ג'ייס, לדינמיקה ביניהם ולרצון שלה להיות עם האדם שהיא אוהבת. אתה מעודד את הזוג, למה לא? זו אגדה, אנחנו רוצים סוף שמח של "חיו באושר ובעושר".

ואז יש את המערכה השלישית, והכל חרא, ורע, ועוברות חמש שנים, ועוד זמן, והם בנפרד אבל ג'ייס מתקדם בחיים. אנחנו בעצם שומעים בעיקר אותו ואני חושבת שזאת הסיבה שהמערכה הזאת היא האהובה עליי ביותר. זה מפתיע, כי בד"כ ההתחלה הרבה יותר טוב מהסוף. וזאת עוד נקודה: הסוף הפתוח הזה מספק אותי. מאוד מספק אותי ואני אפילו לא בטוחה למה. אולי כי למרות הכל עוד יש תקווה, וגם אם לא אז זה בסדר: הדמויות שלי התבגרו וגדלו ולמדו.

– סוף ספוילרים –

למידע נוסף ודרכים לשמוע את 36 שאלות, בקרו באתר הפודקאסט הכולל גם קישור לרכישת השירים עצמם.


הערות שוליים:
  1. מגיע מהביטוי באנגלית- suspension of disbelief

למה שלא תצפו ב-Difficult People

ביקורת: ליגת הצדק