ב ,

דיסני, פוקס, ועסקי השעשועים

אולי וולברין יהיה מעכשיו נסיכת דיסני, אבל מהן ההשלכות הרחבות יותר של האיחוד בין דיסני לפוקס ואיך העסקה הגדולה עשויה לשנות את הוליווד?

בואו נדבר עסקים רגע.
ב-14 בדצמבר 2017 התקיימה עסקת ענק בין חברת דיסני לבין חברת פוקס המאה ה-21 1 שבמסגרתה מספר רב של נכסים עוברים מפוקס לדיסני תמורת 52.4 מיליארד דולר. בין הנכסים שיעברו יהיה אולפן הקולנוע פוקס המאה ה-20 ואולפני הטלוויזיה FX Networks.

החשיבות של העסקה הזו לעולם הקולנוע והתרבות של העתיד הקרוב היא עצומה, והיא עשויה לשנות לחלוטין את הצורה שבה הוליווד עובדת (ועבדה מאז תחילת המאה הקודמת). עוד לפני ההיבטים היצירתיים שעולים מפרטי העסקה, במיוחד בהקשר סרטי גיבורי העל המבוססים על הקומיקסים של מארוול, אני חושב שראוי להסתכל עליה קודם כעסקה כלכלית ולנתח מה היא כוללת, ורק אז לנסות להבין מה מצפה לנו בעתיד. אין כל בעיה להסתכל על הפרטים היבשים ולהבין מהם שהנוקמים והאקס-מן הולכים לשתף פעולה בסרט עתיר תקציב, אבל חשוב לדעתי גם להבין שזה אחד הצדדים הקטנים והאיזוטריים ביותר של העסקה, ויש בה הרבה יותר מזה לפרק.

קודם כל, הדבר הכי הכי חשוב הוא שהעסקה עדיין לא סגורה. ייקח הרבה מאוד זמן עד שהיא תכנס לתוקף, אם בכלל. דיסני מצפים לפחות ל-18 חודשים של בדיקת הרגולציה ולאישור שהכול תקין מבחינה חוקית, ורק אז המעבר יתחיל רשמית – וגם הוא ייקח הרבה זמן. מנכ״ל דיסני, בוב אייגר, הודיע היום שהוא חתם על חוזה להישאר בתפקיד לפחות עד 2021 כדי שיוכל לפקח על המעבר עד סופו. כלומר את השינויים נרגיש, במקרה הטוב, רק בעוד עשור.

עוד דבר שחשוב להבין הוא שהקונה דיסני היא לא בדיוק אותה החברה שאנחנו רגילים לחשוב עליה בדרך כלל. החברה הקונה היא חברה ששמה The Walt Disney Company, ותחתיה נמצאות חברות שעוסקות במגוון תחומים. יש לה חברה בשם Disney Consumer Products and Interactive Media שעוסקת במרצ'נדייזינג, יש לה חברה בשם Walt Disney Parks and Resorts שאחראית לפארקים ולמלונות ברחבי העולם, ויש את The Walt Disney Studios שאחראים בכל מה שקשור ליצירת סרטים. תחתיהן יושבות חברת ההפצה, חברת ההפקה ומחלקות האנימציה והשיווק. על אף שהתחום העיקרי של חברת האם, The Walt Disney Company, הוא יצירת הסרטים – היא לא זו שעושה אותם. לכן כאשר חברת האם היא זו שקונה את אולפן הסרטים של פוקס, שכולל כבר מלכתחילה מחלקות הפקה, אנימציה, שיווק וכו', ניתן להניח שדיסני מתכננים לשמור על האולפן כמו שהוא, ולא למזג אותו עם The Walt Disney Studios, ובכך לתת לו לפעול בנפרד, כך שהדבר היחיד שמקשר בין שני האולפנים הוא הבעלים המשותפים.

תרשים ארגוני – דיסני

אבל אולי זה לא מה שדיסני מתכננים. אי אפשר באמת לדעת עד שזה לא יקרה. דיסני עשויים להבין שהם לא צריכים שתי מחלקות מכל דבר ולמזג בין חברות ההפקה שלהם. הסיבה הגדולה לכך שאני לא מאמין שזה יקרה היא שמיזוג החברות אומר שזו תהיה חברה אחת שצריכה להכפיל את הספק היצירה שלה, ושבמקום שאותם אנשים יהיו אחראיים על מספר הסרטים בשנה ש-Disney Studios מוציאים בדרך כלל, הם יהיו אחראים על כפול מזה, וזה לא יעבוד. בתהליך שכזה המון סרטים פשוט ייפלו, ודיסני תישאר עם כמות רווחים זהה למה שהיא הייתה עושה לפני העסקה, ולא בשביל זה הם שילמו 52.2 מיליארד דולר. לתת לשתי חברות שונות לעבוד בנפרד ובסופו של דבר לאסוף את הרווחים של שתיהן לאותה קופת בנק הגיוני הרבה יותר.

לכן אני חושב שכל העסקה הזו לא הולכת לשנות לנו יותר מדי את הסרטים עצמם, ואנחנו עדיין נקבל את אותה כמות הסרטים שאנחנו רגילים אליה. פוקס המאה ה-20 ימשיכו להפיק את הסרטים שהם היו מפיקים בדרך כלל ודיסני ימשיכו להפיק את הסרטים שלהם. כל חברה תעשה את מה שהיא רגילה לעשות תחת המטרייה והלוגו שלה, והדבר השונה היחיד הוא שאת הרווחים תאסוף אותה חברת אם שמפקחת ושולטת על שניהם.

אבל אולי פה מתחילה הבעייתיות של כל הנושא הזה, כי אנחנו נכנסים למצב של חברה אחת יחידה ששולטת בכמויות עצומות של כסף. דיסני הוציאו את עצמם מהתחרות – הם ניצחו. בתוך התחרות ההוליוודית של למי יהיו את הסרטים הכי מרוויחים, אין אף אחד שיכול אפילו להתחרות בדיסני החדשה. אם משלבים את הרווחים הממוצעים של דיסני ביחד עם הרווחים של פוקס, מתקבלת תמונה מטרידה מאוד שבה אף חברה לא תהיה מסוגלת אפילו להתקרב לחצי מההישגים של דיסני.

שילוב הרווחים השנתי הממוצע של דיסני ופוקס לצד המתחרות

ושום דבר טוב לא יכול להגיע מחוסר בתחרות. דיסני תוכל לעשות כל מה שהיא רוצה וכולם יהיו חייבים להקשיב לה. אתם בטח חושבים שאני מגזים, אבל כבר בעמדת הכוח הנוכחית שלה דיסני מתחילה להראות סימנים של ניצול לרעה. בספטמבר האחרון עיתון ה-LA Times הוציא כתבת חשיפה על הכלכלה של העיר אנהיים שבקליפורניה, בה ממוקם הפארק דיסנילנד, והעביר ביקורת חריפה על דיסני ועל העזרה הכספית המפוקפקת שלה לכלכלת העיר. בתגובה, דיסני הודיעו לעיתון שהם מפסיקים את התקשורת המקצועית שלהם איתם ומפסיקים להזמין אותם להקרנות מוקדמות לסרטיהם. בשביל עיתון גדול, זו חתיכת מכה לא להיות מסוגל לפרסם ביקורות על הסרטים הגדולים ביותר. המקרה נגמר כשדיסני נסוגו מהחלטתם בעקבות מחאה אינטרנטית מצד עיתונאים רבים שאמרו שהם לא יכתבו על הסרטים כל עוד ל-LA Times אסור. אבל דיסני של העתיד, זו שיש בידיה את האפשרות להחליט מי רואה וכותב לא רק על הסרטים שלה אלא גם על הסרטים של פוקס, הייתה יכולה לעמוד בפני קולות המחאה, כי היא יודעת שאף עיתון לא ירשה לעצמו להגיע למצב שבו הוא לא כותב על כל כך הרבה סרטים גדולים. יותר מזה, עם כל כך הרבה כוח, דיסני תוכל להיות עם יד קלה אף יותר על ההדק, ולהחליט מראש לתת את הזכות לכתוב על הסרטים שלה רק לעיתונים שמוצאים חן בעיניה. אף אחד לא ירצה להתקרב לרשימה השחורה של דיסני החדשה.

מקרה נוסף שבו דיסני השתמשו בכוח שלהם לרעה קרה ממש לפני חודש, כאשר הם הודיעו לבתי הקולנוע ברחבי ארה״ב שלכבוד הסרט החדש מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי הם מעדכנים את דרישותיהם להקרנתו. לפי הדרישות, הם מבקשים נתח גדול יותר מבעבר ממכירות הכרטיסים לסרט, ובנוסף התחייבות שהסרט יקרין באולם הכי גדול של בית הקולנוע במשך ארבעה שבועות. אם בית קולנוע כלשהו לא מסכים לדרישות הללו, הוא יוכל להקרין את הסרט, אבל ייאלץ לשלם לדיסני אחוז גדול יותר ממחיר כל כרטיס. עכשיו, זה קשה. בשביל קומפלקסי קולנוע מלאי אולמות זה לא יוצר בעיה מיוחדת, כי הם מסוגלים להרשות לעצמם להקרין עוד סרטים בעוד אולמות, אך בשביל בתי קולנוע עצמאיים עם מעט אולמות זה יוצר מצב שבו הסרט הזה מגביל אותם לחודש שלם, כאשר ברור שבשבועות האחרונים הרבה מההקרנות באולמות הגדולים לא יתמלאו. זה יוצר מצב שבו מצד אחד לא רווחי להקרין את הסרט אם אתה בעל בית קולנוע עצמאי, אך מצד שני אתה לא יכול להרשות לעצמך לא להקרין את הסרט, בגלל החשיבות שלו. עם יותר כוח, דיסני יכולים להציב אפילו יותר דרישות ובכך להבטיח שהסרטים שלהם יוקרנו באולמות יותר גדולים ובשעות יותר נוחות מסרטים של חברות אחרות, ובדרך אולי אפילו להפיל כמה עסקים קטנים שלא יוכלו להרשות לעצמם כספית להתווכח עם החברה ולפספס חצי מהסרטים הכי חשובים של השנה.

חשוב לדבר גם על המשמעות של העסקה הזו עבור החברות האחרות. בהיעדר תחרות מצד דיסני, דברים הולכים להשתנות בדרך שבה חברות אחרות מפיקות סרטים. קשה לשים את האצבע על בדיוק איך ובאיזו דרך, אבל דברים ישתנו – אנחנו פשוט הולכים לראות מה יקרה עם הזמן. ייקחו לפחות כמה שנים עד ששאר חברות ההפקה ילמדו איך להתמודד בצורה הכי טובה עם המפלצת הענקית שנעמדה מולם, ויכול מאוד להיות שכל חברה תמצא דרך התמודדות אחרת, אבל דברים בסופו של דבר ישתנו. ייתכן שחברות מסוימות ימצאו את המודל העסקי של להפיק סרטים בתקציבים יותר נמוכים יותר רווחי, בעוד חברות אחרות ינסו להתחרות בכל הכוח באמצעות הפקת סרטי ענק.

אבל הדיל לא קשור רק לקולנוע – הוא מתקשר גם לטלוויזיה. כמו שכבר הזכרתי, דיסני קונים מפוקס גם את ערוצי ואולפני הטלוויזיה שלה, למעט רשת FOX וערוצי החדשות FOX News וערוצי הספורט. הסיבות לכך הן שלדיסני כבר יש בעלות על רשת השידור ABC, מספר ערוצי חדשות, וערוץ הספורט ESPN והם לא מעוניינים בעוד כאלו. זה אומר שהעסקה משאירה את חברת האם פוקס המאה ה-21 להתמקד רק בערוצי טלוויזיה המתמחים בשידורים חיים של חדשות וספורט, ונותנת לדיסני שליטה מלאה בטלוויזיה האמריקאית עם 12 רשתות שידור שונות בבעלותה. בנוסף, עם שילוב האחוזים שבבעלות דיסני ופוקס בשירות הסטרימינג האמריקאי הולו, דיסני החדשה תחזיק ב-60 אחוזים מהמניות, ותיצור רוב. יחד עם התוכניות שלהם לפתיחת שירות סטרימינג משלהם עד 2019, בסופו של התהליך רוב נכסי הטלוויזיה יהיו בבעלות דיסני, והיא תשלוט גם שם.

בעיה נוספת שעולה מתוך המיזוג האפשרי היא שדיסני מדווחים על חיסכון עלויות בסך 2 מיליארד דולר, ששווים לבין 5,000 ל-10,000 משרות. כלומר, בסופו של המיזוג חמשת אלפים אנשים לפחות ימצאו את עצמם מחוסרי עבודה, לאו דווקא בגלל איכות עבודתם, אלא מכיוון שהם שולבו בלי שתהיה להם אפשרות בחירה אל תוך סינרגיה תאגידית. אבל עבודות הן לא הדבר היחיד שעשוי להיחתך בדרך, וסרטים שנכנסו בתקופה האחרונה לשלבי הפקה ראשוניים עשויים למצוא את עצמם עמוק בתוך הפח ביחד עם כל הדברים שהבעלים החדשים יעדיפו פשוט לשכוח.

ואפרופו בעלים חדשים, פחד גדול שאפשר למצוא בתגובות לעסקה הוא על איך דיסני תתמודד עם העובדה שפוקס יוצרים לא רק סרטים לכל המשפחה. על זה יש לי לומר דבר אחד – היא לא תתמודד. היא לא צריכה. נהוג לחשוב שכל מה שדיסני מפיקה הוא אך ורק לילדים. וזה נכון, אבל תקף אך ורק למה שחברת האם דיסני מפיקה תחת האולפן The Walt Disney Studios. כל עוד, כמו שכבר שיערתי בתחילת הטקסט, דיסני מעוניינת להשאיר את פוקס כאולפן נפרד, אין כל בעיה שהם ימשיכו להפיק את אותם התכנים שהם היו מפיקים קודם. בשנות ה-90 חברת Miramax הייתה בבעלות דיסני, ולא הייתה להם אז בעיה מיוחדת להפיק את סרטיהם של קוונטין טרנטינו וקווין סמית', שלא בדיוק הולכים יד ביד עם מיקי מאוס ועם הרעיונות שהוא מייצג. דיסני מכירים את החשיבות של סרטים "לא דיסני-ים" לעולם התרבות, ויש להם מחלקת יחסי ציבור חזקה מספיק שיודעת איך להפריד סרטים כאלו מהתדמית הילדותית של החברה. אני ממש לא חושב שזה משהו שצריך לפחד ממנו.

מה שכן צריך לפחד ממנו הוא המקום של סרטי גיבורי על שמיועדים למבוגרים. עם השילוב הבלתי נמנע של סרטי הנוקמים וסרטי האקס-מן, שבטוח יקרה אם העסקה תעבור, צריך לחשוש מהמקום של סרטים כמו דדפול ולוגאן בתוך התערובת. דיסני עשויה לפחד מהרעיון של לקיחת דמויות הקשורות באופן ישיר לסדרת הסרטים שלה המיועדת לכל המשפחה ולעשות איתן סרטים שילדים לא אמורים לראות. מנכ"ל דיסני בוב אייגר יצא בהצהרה שמבחינתו דדפול יכול להישאר מדורג R (מיועד לצפייה מגיל 17 ומעלה בארה"ב) תחת פיקודו, אך נשאלת השאלה האם יש לו מספיק הבנה של הצד השיווקי והמסחרי של הרעיון, או שהוא פשוט מכיר בהצלחה המסחרית של הסרט המדובר ואומר ישר שהוא מעוניין. לומר כן להצעה כזו זה קל, אבל הוא הכריז את זה הרבה לפני שאנשי המקצוע בדיסני בדקו וחקרו על איך אפשר להפריד בין שתי הסדרות בצורה נכונה. וגם אם כן ימצאו את הדרך להוציא את דמותו של דדפול מתוך הסרטים של חבריו לקומיקס ולתת לו להמשיך לבדו, אי אפשר לדעת האם הם ירצו להמשיך עם עוד סדרות סרטים באותו הסגנון, או להשאיר את דדפול לבד במערכה.

ובכלל, איפה ואיך הנוקמים והאקס-מן אמורים להתחבר? קשה לי להאמין שהיוצרים ירצו לשלב את הזיכיון העמוס והמבולגן של פוקס כמו שהוא ישירות אל תוך הסדרה המסודרת להפליא שלהם, אך מצד שני גם קשה להאמין שהם ירצו לוותר על שמות מפורסמים כמו ג'ניפר לורנס, ג'יימס מקאבוי ומייקל פאסבנדר. סרטי אקס-מן כשלעצמם עמוסים בדמויות, וחיבורם אל תוך סרטי הענק בסגנון של הנוקמים: מלחמת האינסוף עלול להוביל לתוצרים שאיכותם נפגעה אנושות. ייתכן שדיסני ירצו קודם לסגור את הסדרה הנוכחית לפני שהם פותחים אותה שוב ביתר זהירות ועדינות, ואם אכן זה מה שיקרה – ייקח לפחות כמה שנים עד שהם יגלו איך לעשות את זה נכון. קודם כל הם יצטרכו למצוא דרך לסיים סדרה אחת ורק לאחר מכן יתחילו להכין את הקרקע לסדרה אחרת. אלו שני דברים שיהיה קשה מאוד לבצע בו זמנית.

בינתיים נראה שהתגובות ברשת חיוביות בעיקרן, במיוחד כשזה נוגע לנושאים בעסקה שקשורים לסרטי גיבורי-על. ניתן לראות גם הרבה בקשות להחזיר את הלוגו של פוקס לתחילת סרטי מלחמת הכוכבים, כפי שהיה בכל הסרטים המקוריים, או תגובות סרקסטיות על דמויות נשיות מנכסים ששייכים לפוקס שיכולות להצטרף לפרנצ׳ייז הנסיכות של דיסני – אבל הדבר המעניין באמת הוא לראות את התגובות של אנשי תעשייה לכל העניין. לדוגמה ג'יימס גאן, במאי סרטי שומרי הגלקסיה, צייץ שלמרות שהעסקה כוללת הרבה מאוד אספקטים שונים, הוא מרוצה במיוחד מהאחד שמחזיר את כל הזכויות לדמויות מארוול תחת גג אחד. ג'אד אפאטו ענה לו וכתב שהסיבה שהוא מרוצה היא שאולפן פוקס המאה ה-20 לא ינוהל יותר על ידי רופרט מרדוק, אשר לטענתו תורם לפעילותה של זרוע תעמולה בניהולו של ערוץ החדשות FOX News. מנגד, ג'יימס מנגולד, במאי הסרט לוגאן, אמר בראיון שהוא חושש להמשך התקיימותם של סרטי גיבורי-על מדורגים R, וגילדת התסריטאים של אמריקה הוציאה הודעה רשמית שבה היא מבקרת את הרצון העז של דיסני להרוס מתחרים ותוהה איך המיזוג ישפיע על העבודה של התסריטאים עם האולפנים.

כי בסופו של דבר, התסריטאים, הבמאים והיוצרים הם אלו שהעסקה הזו תשפיע עליהם הכי הרבה. עסקי השעשועים הם אמנם עסקים, אבל הם עסקים שבאים לשרת חזונות ויצירתיות של אנשים, שאולי הם לא אלו ששמים את הכסף על השולחן, אך בלעדיהם לא היה על מה בכלל לשים את הכסף. הדרכים שבהן עסקת הענק הזו תשפיע על הצד הכספי והכלכלי של הוליווד הן רבות וגדולות, אך בסופו של דבר הצד הזה קיים רק בשביל שהצד המעניין יותר, זה שבו יוצרים מוכשרים מממשים את החזון שלהם, יוכל לעבוד. אף סרט לא רוצה להרגיש כמו סדרה ארוכה של החלטות עסקיות, אבל לפעמים חשוב לזכור שמאחורי הקלעים זה עסק לכל דבר.


הערות שוליים:
  1. החברה שממנה דיסני קונה את אולפני 20th Century Fox נקראת 21st Century Fox.

ביקורת: מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי

ביקורת: ג'ומנג'י – שורדים בג'ונגל