ב ,

ביקורת: משימה בלתי אפשרית: התרסקות

הסדרה הוותיקה ממריאה לגבהים חדשים

סרטי משימה בלתי אפשרית תמיד מתחילים בבום. מין סצנה גדולה שאמורה להשאיר את הצופים המומים, אבל גם להשאיר להם טעם של עוד. פעלול ענק, תעלומה שתיפתר בהמשך – זה לא משנה. העיקר הוא להכין את הקהל למה שהם הולכים לקבל, בצורה הכי גדולה ומפוארת שאפשר. לכן מאוד מפתיע לגלות שמשימה בלתי אפשרית: התרסקות מתחיל בצורה שקטה ומעודנת. כמה וכמה סצנות של דיבורים והרהורים – בעיקר על התוצאות של אירועי הסרטים הקודמים – שוטפות את המסך הרבה לפני שמגיעה נעימת הנושא המפורסמת, ובאות להראות שזה לא סרט משימה בלתי אפשרית כמו שאנחנו מכירים.

האם זה טוב? תלוי את מי שואלים. אם אתם מעוניינים בסרט קיצי רגיל עם כמה מסצנות האקשן הכי טובות שצולמו אי פעם, כדאי שתחזרו לאחד מהסרטים הקודמים בסדרה. אבל אם אתם מחפשים גם עומק ומורכבות בין סצנות פעולה מרשימות אז הגעתם למקום הנכון. כי אם יש משהו אחד שהתרסקות עושה יותר טוב מקודמיו, זה את כל המסביב. הדמויות סוף סוף מקבלות פגמים, הנבלים סוף סוף מקבלים עומק, ומעל הכל – מסופר פה סיפור.

בהתרסקות מוצא את עצמו הסוכן החשאי אית'ן האנט מתמודד עם משימה שנכשלה בגללו וקירבה את הארגון המרושע "הסינדיקט" צעד נוסף לעבר השתלטות עולמית. אין ממש משימה, ובטח לא אחת שהיא בלתי אפשרית. בתחילת הסרט מופיעה המשימה שנכשלה. זו משימה פשוטה להפליא, ואית'ן נכשל בה מכיוון שהיא מעמידה אותו מול החיסרון הכי גדול שלו. במשך 5 סרטים הוא ידע לעשות כל דבר אפשרי חוץ מלהיכשל, אבל העידן הזה נגמר. בהתרסקות אית'ן האנט הוא כבר לא דמות מושלמת וחסרת פגמים.

והכישלונות שלו צורבים לאורך כל הסרט. טום קרוז עדיין עושה דברים בלתי הגיוניים במסגרת התפקיד, אבל בפעם הראשונה מרגישים קושי מסוים בפעלולים האלו – לא בגלל טום קרוז השחקן, אלא בגלל שהדמות שלו כבר לא יודעת לעשות הכל. לדוגמה, באחת מהסצנות המרשימות בסרט דמותו של אית'ן צריכה להטיס מסוק כחלק מקרב גדול מול הרעים, אבל העובדה שהוא לא הטיס מסוק בחייו מורגשת, והיא זו שהופכת את הקרב לכל כך מותח ומהנה לצפייה. הוא אמנם מצליח להחזיק מסוק באוויר הרבה יותר טוב משאני הייתי יכול, אבל זה רק בגלל כוח היכולת שלו. זה הופך את הדמות שלו בסרט הזה להרבה יותר מעניינת ממה שהיא הייתה בכל אחד מחמשת הסרטים הקודמים, טובים ככל שיהיו.

אבל לא משנה כמה פעמים הדמות של טום קרוז נכשלת, פשוט מדהים לראות את הדברים שהוא מוכן לעשות במציאות. הפעלולים האמיתיים תמיד היו גולת הכותרת של הסרטים האלו, ואמנם בהתרסקות קרוז לא נתלה ממטוס או מטפס על הבניין הכי גבוה בעולם, אבל גם לראות אותו נוסע על אופנוע נגד כיוון התנועה במהירות שיא ובלי קסדה זו חוויה מדהימה. רמת המחויבות שלו לתפקיד היא הדבר העיקרי שבגללו שווה לראות את סרטי משימה בלתי אפשרית בכלל ואת התרסקות בפרט. סרטי אקשן אחרים ככל הנראה היו משתמשים באפקטים ממוחשבים או בכפילים, אבל לראות את הדברים נעשים באמת גורם לכל החוויה להיות מרשימה יותר. כמובן שיש טריקים של עריכה וצילום, וככל הנראה אלמנטים גרפיים נוספו לתמונה בשלב מאוחר, אבל כשהבסיס הוא אמיתי מרגישים את זה.

שלא תטעו, גם סצנות האקשן הקטנות יותר מלהיבות. עימות פנים אל פנים, מרדף מכוניות או מרדף רגלי – הסרט גורם להכל להיראות גדול מהחיים. הרבה מהקרדיט צריך להינתן לבמאי כריסטופר מקווארי, שעשה עבודה מצוינת ויצר טון חרדתי שמתאים לסרט כמו כפפה ליד. אסור לשכוח גם את העורך אדי המילטון והצלם רוב הארדי, שביחד עם מקווארי בונים שפה קולנועית ייחודית שמפרידה את התרסקות מסרטי אקשן-ריגול אחרים וגורמת לו לבלוט מעל ערימות של סרטי קיץ לא זכירים. הם מנסים להבטיח שאת הסרט הזה לא נשכח בשנים הקרובות. זו לכאורה משימה בלתי אפשרית בפני עצמה, אך נראה שהם עומדים בה בהצלחה יתרה.

הנקודה שבה לדעתי הסרט מאבד מעט מהגובה שלו היא המערכה האחרונה. היא לא רעה בכלל, אבל היא מביאה אותו למחוזות מוכרים שלא תואמים את הסרט שבא לפניה. היא מרגישה סטנדרטית במיוחד ומחזירה במפתיע פרטי עלילה מהסרטים הקודמים שהיה עדיף לשכוח. אבל כמו שאמרתי, זו לא מערכה רעה, וגם כשהיא מזכירה מאוד סרטים אחרים שראינו היא עדיין עשויה טוב מהם בכמה רמות ודואגת להשאיר את הצופים על קצה הכיסא. ייתכן שזה מוגזם לבקש מסרט משימה בלתי אפשרית שלא יכלול אפילו משימה בלתי אפשרית אחת, אבל העובדה היא שאחרי שהוצגה המשימה הגדולה בתחילת המערכה השלישית גלגלתי עיניים, וזה סימן לדרך שבה הסרט השישי בסדרה הצליח להציג לי משהו חדש ומרענן. גם כשהוא לא מוכן להתחייב לרעיון עד הסוף, זה עדיין מספק.

משימה בלתי אפשרית: התרסקות הוא פשוט סרט טוב. הוא מהנה, הוא מעניין והוא מרענן. יש בו גם סיפור טוב וגם אקשן נפלא – שילוב שקשה למצוא בקולנוע בימינו – וזה מה שהופך אותו לאחד מסרטי הקיץ המוצלחים של השנים האחרונות. הוא לא סובל מההשוואה לסרטים הקודמים, וגם מסוגל לעמוד בפני עצמו. משימה בלתי אפשרית: התרסקות הוא הכי רחוק שאפשר מהתרסקות.

תגובות

טוען...

תגובות

סנטה סודי: Brighter

ביקורת: מאמה מיה 2