ב ,

ביקורת: אלביס

אלביס מסרב לעזוב את הבניין

הסרט החדש על אלביס של הבמאי באז לורמן (מולאן רוז׳, גאטסבי הגדול) הוא 159 דקות של סרט, שזה המון. באתי לסרט של באז לורמן על אלביס, ולכן ציפיתי לכיף, מוזיקה ושיגועים. ומה שקיבלתי היה בדיוק את זה, במשך חלק מהסרט. הסרט אומנם מגולל את הסיפור של אלביס מהילדות שלו ועד מותו, אבל אנחנו מתחילים את הסרט דווקא עם הקולונל פרקר (טום הנקס, באיפור ומבטא כבדים במיוחד) גוסס בווגאס בסוף חייו, שנים אחרי מותו של אלביס. הוא מספר לקהל שהוא לא כזה רע כמו שעושים ממנו (רק שהוא מאוד כן), ואיך הוא גילה על אלביס בפעם הראשונה. השעה הראשונה של הסרט, כיאה לבאז לורמן, מרגישה כמו הדבר הכי רחוק מביופיק על אלביס, אפילו שירים שלו בקושי יש בה. מתנגנים בה שירים אחרים – בעיקר ראפ מודרני כי למה לא – אבל הקטלוג של אלביס נעלם. 

כל זה לא רע בכלל, להפך: זה מהנה ומוגזם ובדיוק מה שרציתי מהסרט; אבל יש עוד שעתיים – שעתיים הרבה יותר רגועות מהצד הפחות נחמד של הדברים, אבל מלאות בשירים של אלביס מהצד המוצלח יותר. הידעתם? לאלביס יש שירים כיפיים ומוצלחים, והכישרון של אוסטין באטלר לא מתבטא רק בגילום אלביס במיומנות רבה, אלא גם בשירת חלק מהשירים שלו בגרסאות מאוד מוצלחות. אם כבר הזכרתי את אוסטין באטלר, אגיד שאני חושבת שהוא הולך בדרכי כוכבי הביוגרפיות המוזיקליות מהשנים האחרונות – ויש סיכוי לא קטן שנראה אותו בעונת הפרסים הקרובה. 

הסיפור של אלביס מתחיל מהיום שבו הקולונל גילה אותו, אבל הסרט דואג לחזור לילדותו של אלביס ולהבהיר לנו מאיפה ההשפעה האמיתית שלו – השחורים בארה"ב. אלביס של הסרט פוגש ומתרועע במהלך שלוש השעות האלו עם אייקונים לא קטנים כמו בי בי קינג וריצ׳ארד הקטן, וכיאה לביוגרפיה היסטורית שנעשתה בעידן המודרני, יש התייחסות לשלל אירועים פוליטיים חשובים המתרחשים במהלך השנים האלה – ההפרדה הגזעית בארה״ב, מותו של מרתין לות׳ר קינג ואף ההתנקשות בבובי קנדי (למרות שמסיבה לא ברור הרצח של אחיו ג׳ון פ. קנדי לא מוזכר אפילו לשנייה). אנחנו זוכים לראות את מערכת היחסים שלו עם פרסיליה (אוליביה דה ג׳ונג׳) ואת הפיכתו לכוכב על. על כל השלבים האלה בקריירה שלו מפקח הקולונל, שלא תמיד מקשיב לרצונותיו של אלביס לגבי הקריירה שלו. אחד הרגעים המכוננים בסרט הוא כשאלביס כבר כמעט משתחרר מאחיזתו של הקולונל, ורוצה לצאת למסע עולמי, אבל הקולונל – שמכור להימורים וצריך את הרווחים של אלביס – מוצא דיל מפוקפק: חוזה הופעות בלעדי במלון האינטרנשיונל בווגאס. אין לי מושג מה רמת האמינות ההיסטורית של החלק הזה בסרט, אבל הסיקוונס שבו אלביס מרכיב את חלקי השיר That's All Right מדהים בעיניי, והוא אחד השירים שאני הכי מחכה להם באלבום הסרט שצריך לצאת בקרוב.

אלביס הוא סרט ארוך, כיפי, מתיש, צבעוני וגנרי, ביחד ובנפרד. אני לא הולכת לגרור אתכם לקולנוע כדי לראות אותו, אבל אם החלטתם בעד, אני ממליצה על צפייה במסך הגדול. יותר מהכול כדאי לבוא מוכנים לשלוש שעות לא אחידות שנעות בין שיגועים של באז לורמן וביופיק גנרי.

תגובות

טוען...

תגובות

ביקורת: דגלנו מסמל מוות

לונדון מכה ברביעית – מהדורת קיץ 2022