ב ,

ביקורת: דרך הקרח

ביד נעלמה ובזרוע נטויה

כשנכנסתי לאולם הקולנוע חשבתי שאני הולכת לראות סרט אקשן גנרי בכיכובו של ליאם ניסן. אומנם צדקתי בליהוק, אבל בכל השאר טעיתי. דרך הקרח מספר על מייק (ליאם ניסן) נהג המשאית ואחיו גרטי (מרקוס תומאס) המכונאי, שמגויסים למשימת הצלה של כורי יהלומים שנלכדו במכרה שהתפוצץ בקנדה. כדי להגיע בזמן למכרה עם ראשי הקידוח שנועדו לשחרר כיסי מתאן מהמכרה ולהוציא את הכורים בבטחה, עליהם לנסוע על דרכי קרח: אגמי ענק קפואים שבעת החורף עבים מספיק כדי לשאת משאית כבדה עם התכולה שלה. הבעיה היא שהאביב כבר הגיע, והמשימה הופכת למסוכנת מאוד. הם מצטרפים לשני הנהגים גולדנרוד (לורנס פישבורן) וטנטו (אמבר מידת’אנדר הנהדרת), ומר ורניי, האקטואר1 של החברה שבבעלותה המכרה.

בסרט פיתולים עלילתיים רבים, ולכן קשה לתאר אותו בלי לספיילר קשות. על הנייר הוא נראה כמו מותחן מכות רגיל, אבל למעשה מדובר ביצירה עדינה ורגישה שעוסקת במערכת היחסים בין מייק לאחיו הלום הקרב שסובל מאפאזיה,2 במאבק של טנטו להציל את אחיה שנלכד במכרה, ובעיגול הפינות בחברת הכרייה שגרם להתמוטטות מלכתחילה – שלא לדבר על ניסיון הטיוח שבא אחר כך. עדיין יש מכות, כמובן, אבל המתח העיקרי הוא דווקא בין אנשים ממעמד הפועלים שבסך הכול רוצים לשמור על האנשים הקרובים שלהם, לבין המנהלים הבכירים והאנשים שהם שכרו כדי לוודא שכל הסיפור הזה ייגמר בשקט ובלי תלונות.

השחקנים בסרט מיטיבים להמחיש את הקווים הרגשיים שמחברים בין הדמויות. ניסן הוא נהג משאית קשוח ומיומן, אבל הוא גם המטפל והמגן של תומאס, שמצליח בעצמו להביע ניואנסים מדהימים באמצעות המשפטים החצי-ברורים שנכתבו לו. על פישבורן הידוע אין מה להכביר במילים, אבל אמבר מידת’אנדר מצליחה לפרוץ מעבר לאפיון שטחי של ילידה אמריקאית שכועסת על העולם ולהגיע אל הצד השני עם דמות שברור מאוד מה הפך אותה לכזאת ואיך היא מתמודדת עם המצב (ועם תגובת האחרים אליה).

בסך הכול מדובר בסרט שקנה המידה של הסכנות שבו הוא יחסית קטן. ליאם ניסן לא יוצא להציל את העולם, אלא 14 כורים שגוססים מחוסר בחמצן בגלל החמדנות של חברות ענק. גיבורי הסרט הם אנשים קטנים וחסרי כוח אמיתי בעולם, אבל מה שחסר להם בממון הם משלימים בכוח רצון ובנחישות. גם ההתמודדות שלהם מול איתני הטבע מעוררת השתאות (אם לא ראיתם אגם קפוא מתחיל לרעוד ולהפשיר מתחת למשאית, לא חוויתם פחד מימיכם). על סצנות הקרב אני מודה שאין לי הרבה מה להגיד, מלבד שאכן היו כאלה. למי שמתחשק להם לצאת לרגע מהשגרה המעיקה ולחשוב על משהו אחר, אני חושבת שזה סרט שבהחלט ישרת את המטרה.

הערות שוליים

  1. אדם שתפקידו להעריך כלכלית סיכונים. כן, גם אני עצבנית על התרגום הלא ברור הזה.
  2. הפרעה נוירולוגית שגורמת ללוקים בה להתנסח בצורה עקיפית ולא ברורה.

תגובות

טוען...

תגובות

ביקורת: שכונה על הגובה

ביקורת: אחד בלב