אור ענבר
האם בסרט השביעי בסדרת אקשן יש צורך להציג את הנפשות הפועלות, או שכולנו כבר יודעים לאן אנחנו נכנסים? למקרה שהחלטתם להצטרף רק עכשיו (תכלס זה ממש בסדר, אני אפילו בעד), טום קרוז הוא אית'ן האנט, סוכן ב-IMF1 שאחראי על משימות ריגול בלתי אפשריות לשאר כוחות העולם. עוד איתו בצוות ההאקר לותר סטיקל (וינג רימס) והסוכן בנג'י דאן (סיימון פג). הפעם האיום הגדול על העולם הוא מערכת בינה מלאכותית שפיתחה חשיבה עצמאית והצליחה להסתנן לכל המערכות הביטחוניות והכלכליות בעולם. המרוץ של האנט והצוות שלו הפעם הוא לא מול אויב יחיד, אלא מול כל שאר העולם במטרה לעצור את האנשים הלא נכונים מלשלוט במערכת.
באופן עדכני להחריד, האיום הזה מבינה מלאכותית וכל הממשלות על כדור הארץ מוסיף תחושת אימה די מוצדקת לצופה, אבל הוא גם מספיק בדיוני כדי להגביר את ההנאה מסיפור המסגרת בסרט. בנוסף לצוות הראשי יש עוד כמה דמויות חוזרות בגזרת סוכנת ה-MI6 לשעבר וחברתו הקרובה של האנט אילסה פאוסט (רבקה פרגוסון) שהייתה בשני הסרטים הקודמים, וסוחרת הנשק מהסרט הקודם אלנה מיצופוליס (ונסה קירבי); אחת מהנבליות בסרט היא פום קלמנטיף (שומרי הגלקסיה) שיש לה אולי ארבע שורות במהלך כל הסרט, אבל היא כה נוטפת סטייל שאני כמעט סולחת על ההזנחה של הדמות הזו; אבל התוספת הכי חשובה לסרט היא היילי אטוול (פגי קרטר לנצח) בתפקיד גרייס, שמוסיפה לכל סצנת אקשן של טום קרוז רק דברים טובים.
הסרט הזה, כמו שכתוב בשם שלו, הוא חלק אחד משניים של סיפור כולל שאמור להסתיים בשנה הבאה – שלוש שעות לחלק הראשון, ואם המגמה של הסרטים הארוכים תמשיך ככה, גם הבא בתור יהיה כנראה באותו האורך. בסרט הזה האורך בקושי מורגש, וזו המחמאה הכי טובה שאני יכולה לתת לו. בשלב מסוים הייתי בטוחה שהוא נגמר וסגרנו את כל הקצוות לחלק הזה, והתברר לי שיש עוד שעה שלמה שבה קיבלתי את אחת מסצנות האקשן המרשימות ביותר שראיתי בקולנוע בשנים האחרונות אם לא בכלל, ועדיין הסרט הצליח להסתיים בנקודה הגיונית. במשך לא מעט זמן נראה היה ששני החלקים המדוברים יהיו הסרטים שחותמים את השתתפותו של טום קרוז בסדרה, וההשערה שלי הייתה שבסוף הסרט הבא נראה את המושכות מועברות לסוכן או סוכנת אחרים; מאז עברו מים בנהר והקורונה במערכת החיסונית של גופינו, אז יכול להיות שהתוכניות האלו זזו, אבל אחרי הסרט הזה אשמח יותר מתמיד לראות סדרה חדשה של משימות בלתי אפשריות עם גרייס בתפקיד מובילת הצוות, למרות שאני אולי מקדימה קצת את המאוחר.
לא אנסה לטעון שהעלילה בסרט הזה מבריקה ומחדשת, אבל לחלוטין אגיד שהיא לא מזלזלת בצופים ויש בה מעבר למקגאפינים בתפקיד הקישור בין סצנות האקשן המעולות. העובדה שטום קרוז ידוע בתור מי שעושה את הפעלולים בעצמו בהחלט מעצימה את חווית הצפייה. כשהגענו לרגע בסרט שבו טום קרוז קופץ עם אופנוע מצוק הקהל עצר את נשימתו – הסרט בחוכמתו הרבה נותן לסצנה הזאת משקל של כבוד עם פסקול מינימלי שכמעט לא קיים, ואפשר היה לשמוע את השקט בזמן שכולם מחכים לראות האם האנט ישרוד את הקפיצה הזאת, כאילו זו תעלומה אמיתית. ועם זאת, הסצנה לא מוצגת ברמה כה מוגזמת שגורמת לצופה לצאת מהסרט – זו תעודת איכות לצוות שמאחורי המצלמה, שעשה פה עבודת עריכה ובימוי משובחים.
יותר מפעם אחת במהלך הסרט הרגשתי שאני במיני דז'ה וו – כבר ראיתי את האקשן הזה בעבר, רק פחות טוב. העובדה שסרטי משימה בלתי אפשרית נאבקים לעשות כמה שיותר סצנות אקשן בצורה פרקטית מבליטה את האיכות של הכוריאוגרפיה, השחקנים והפעלולנים מעל שאר המתחרים בהוליווד. גם אם אתם לא חובבי אקשן גדולים, זה הפרנצ'ייז שצריך לדעתי לטעום איתו מהז'אנר.
בסופו של דבר לדעתי זה סרט המשימה בלתי אפשרית הטוב ביותר שיצא עד היום, אבל יש סיכוי לא רע שברגע שיצא חלק 2 הסרט הזה יאבד מערכו, ויש שיגידו שזו סתם ההתלהבות של הצפייה על המסך הגדול והזיכרון שטריים אצלי במוח שמביאים אותי לסופרלטיבים האלה. בכל מקרה, קיץ 2023 נפתח באופן רשמי, ואני ממליצה מאוד ללכת לראות את הסרט הזה על מסך גדול.
תגובות