ביקורת: ראלף שובר את האינטרנט

ברוכים הבאים לאינטרנט! מקום חדש ונפלא שנועד לקשר בין אנשים, להעביר מידע על פני כל הגלובוס, ולשלוח גיפים של "מזל טוב" לאנשים שלא דיברתם איתם מאז יום ההולדת הקודם שלהם! אם אתם כאן, אני מניח שאתם גולשים באינטרנט באופן קבוע, ולכן נראה לי שראלף שובר את האינטרנט הוא סרט בשבילכם. אם אתם לא גולשים קבועים, לא הייתי ממליץ לכם ללכת לסרט, זה עד כדי כך פשוט. אבל בעצם מכיוון שכיום כולם משתמשים באינטרנט – הייתי אומר שזה סרט לכולם.

ראלף שובר את האינטרנט הוא סרט ההמשך לראלף ההורס שיצא ב-2012. הסרט הראשון היה סוג של צעצוע של סיפור ממוחשב: מה קורה כשהילדים עוזבים את אולם הארקייד וכל הדמויות מכל המשחקים חוגגות אחת עם השניה כשאף אחד לא מסתכל. בניגוד לסרטי ההמשך של צעצוע של סיפור, סרט ההמשך של ראלף משנה את כללי המשחק ויוצא מגבולות הארקייד. ראלף שובר את האינטרנט הוא כבר לא סיפורן של הדמויות כשאף אחד לא מסתכל – הוא סיפורן של הדמויות במקום שעליו כולם מסתכלים כל הזמן: האינטרנט.

בעקבות תקלה בחלק של אחת ממכונות המשחק, ראלף וחברתו ונלופי מחליטים להתגנב לתוך נתב רשת ולהזמין באינטרנט את החלק המקולקל לפני שהמשחק ייזרק לפח. אבל לצערם הם מגלים שהאינטרנט הוא לא המקום הפשוט שהם חשבו שהוא. הסביבה החדשה והשונה נותנת לסרט את האפשרות להימנע ממלכודות שהרבה סרטי המשך נופלים לתוכן – במקום לעשות שוב עוד מאותו הדבר, ראלף שובר את האינטרנט מרגיש כמו סרט אחר לחלוטין מראלף ההורס. סרטי המשך טובים הם כאלו שלוקחים את הדמויות למקומות שונים מאלו שהן היו בהם קודם, ובמקום לחזור על אותם הקטעים הקלאסיים הם ממציאים חדשים. הסרט החדש כולל הרבה בדיחות מוצלחות, וקשה לי לחשוב על בדיחה אחת שהיא חזרה על משהו שקרה בסרט הקודם. במקום להיות סרט המשך רגיל, ראלף שובר את האינטרנט מרגיש כמו סיפור חדש לחלוטין, שממש במקרה כולל את הדמויות שכבר אהבנו בעבר.

אבל לא רק שינוי המיקום חשוב ליצירת סרט מוצלח, אלא גם שהסביבה החדשה תהיה בנויה בצורה טובה ומעניינת. האינטרנט בגרסת ראלף שובר את האינטרנט בנוי כל כך מוצלח שהוא גורם לסרט לעלות ברמתו על פני הסרט הקודם. מכונות בארקייד הן אומנם מעניינות, אבל האינטרנט הוא חסר גבולות, ויוצרי הסרט השתמשו בזה לטובתם. הסרט מצליח ליצור עולם שמרגיש בו זמנית חדשני ומוכר מאוד. הדרך שבה דברים שמוכרים לכולנו מהאינטרנט מקבלים האנשה היא נהדרת, וזאת בזמן שהסרט גורם לכל הרעיונות המבריקים שלו להיראות מובנים מאליהם. רק צריך להסתכל, כהשוואה, על סרט כמו אימוג'י: הסרט, שמנסה להאניש את האינטרנט אבל בפועל מעניש את הצופים.

ואכן, בחלקו הראשון של הסרט התסריט מתענג על ההמצאות של עצמו. בדיחות על תרבות האינטרנט נזרקות לאוויר כמו סרטוני חתולים, ואתה תוהה אם ככה הסרט ימשיך עד סופו – הבדיחות מוצלחות, אבל ברור שהן לא יכולות למלא סרט שלם. ובכל זאת, מתחת לפני השטח, הרבה אחרי בדיחות כמו זו שטוויטר מאוכלסת בציפורים או שאינסטגרם הוא מוזיאון לתמונות, מסתתר הסרט הכי בוגר שדיסני יצרו אי פעם. לא, סליחה, אני אגזים אפילו יותר: לא ראיתי הרבה סרטים למבוגרים שמדברים על נושאים כל כך בוגרים. ראלף שובר את האינטרנט שבר גם אותי. הדברים שיש לו לומר על חברויות, על קשרים בין אנושיים או אפילו על תגובות באינטרנט, הם דברים שרק חלמתי שאני אראה בסרט, ולראות אותם בסרט לילדים אפילו יותר משמעותי בעיניי. אני רק יכול לדמיין כמה הילדים שיגדלו עליו יהפכו לאנשים טובים יותר בגללו. ראלף שובר את האינטרנט ברגעיו הטובים ביותר מזכיר את הסרטים האהובים של פיקסאר, אבל הוא מצליח ללכת למקומות אפלים ובוגרים אפילו יותר ועדיין להישאר מספיק כיפי ומגניב לילדים. נהוג לומר שסרטים כאלו מכוונים לילדים אבל גם להוריהם, ולמרות שזה נכון, אני חושב שבמקרה של ראלף מדובר בסרט שילדים יהנו ממנו עכשיו, אבל יעריכו אותו אפילו יותר כשיתבגרו.

לצד השיעורים החשובים לחיים שהסרט מלמד, מדובר בהרפתקה מקסימה שמעניינת פי כמה וכמה מסרטי אנימציה לילדים מאותו הז'אנר. היא מרגשת, מפתיעה ומסקרנת לכל אורכה. יש בסרט כל מה שהופך סיפור לכזה שכיף לצפות בו, וקשה למצוא בו רגעים שבהם הסרט נופל או שהעלילה נגררת. ונלופי וראלף הם דמויות שפשוט כיף לבלות איתן סרט שלם, והדמויות החדשות מוסיפות גם הן המון לסרט. לדוגמה גל גדות בתפקיד שאנק, נהגת מרוץ במשחק מרוצים מסוכן, מהווה ניגוד יפה לדמותה של שרה סילברמן מהסרט הראשון, ונלופי. לרעתו של הסרט, בגלל שהוא העביר את שתי הדמויות הראשיות למקום חדש, הוא קצת שוכח מהדמויות המשניות של הסרט הקודם. כשהן מופיעות בתחילת הסרט נראה שמתפתחים מספר קווי עלילה מעניינים שקשורים אליהן, אבל במהלך כל הסרט אנחנו לא חוזרים לבדוק מה התפתח, ומקבלים את התשובות רק בסופו של הסרט.

הרבה מהחששות ששמעתי לגבי הסרט היו בנוגע לעובדה שהדמויות נכנסות לאתר של דיסני, החברה המפיקה, ומבלות עם דמויות מהסרטים האחרים שהם הפיקו. תנו לי להרגיע אתכם: בניגוד לאיך שהטריילים גורמים לזה להיראות, זה כמעט ולא נמצא בסרט. מדובר בקטע קצר (ומצחיק במיוחד) שכולל בעיקר את הנסיכות, והוא קריטי לעלילה ולהתפתחות הדמויות. אם היה מדובר בפרסומת ארוכה ומייגעת לסרטים אחרים הייתה סיבה טובה להתעצבן, אבל למרבה השמחה זה לא המקרה. ייתכן מאוד שזו הייתה הכוונה ההתחלתית בהכנסת הקטע הזה לתסריט, אבל בסרט הוא טבעי וזורם. יותר מכך, האינטראקציה בין הנסיכות של דיסני כל כך מוצלחת בראלף שובר את האינטרנט, שאני בטוח שברגעים אלה ממש ראשי האולפן עובדים כדי לאשר במהירות המירבית סרט שלם שמבוסס עליהן. אם הם לא הולכים לעשות את זה, הם מטומטמים – כי לא רק שזה יהיה להיט מטורף שיכניס להם מיליונים, אלא גם לפי איך שהן מוצגות יחדיו בסרט הנוכחי יש סיכוי מצוין שזה יהיה סרט מוצלח. לעזאזל, אני רוצה סרט נסיכות של דיסני – זה עד כמה ראלף שובר את האינטרנט טוב.

ראלף שובר את האינטרנט הוא סרט מצוין. כאילו, ממש מצוין. הוא נגע בי במקומות רגישים שבחיים לא חשבתי שסרט אנימציה לילדים יגע בהם, ובו זמנית הוא קורע מצחוק ומעניין בטירוף. אני לא יכול להמליץ עליו מספיק, ואם יש לכם ילדים אז הייתי אומר שזה שווה אפילו יותר. ראלף אמנם שבר את האינטרנט, אבל את המורשת של הסרט הראשון הוא ממש לא שבר – הוא רק התעלה עליה.