ב ,

רנדום דנט, המילניאלית הראשונה

איך דור שלם משתקף בדמות אחת ממדריך הטרמפיסט לגלקסיה

מה לא נאמר על מילניאלים? הם הרגו את שוק הדיור עם הסמארטפונים שלהם ואת העיתונות עם טוסט אבוקדו, או משהו כזה. כשמילניאלים מוזכרים בכותרת של כתבה, אתם כמעט יכולים להיות בטוחים שהתוכן יכלול הפחדות והשמצות חסרות בסיס. אבל מי אלה המילניאלים בכלל? בניגוד למה שקל לחשוב, זו לא מילה נרדפת ל”הנוער של היום”. מילניאלים הם ילידי תחילת שנות השמונים עד שנות התשעים המאוחרות – המבוגרים שבהם כבר מגדלים בני נוער משלהם. בשיחה יומיומית הרבה פעמים משתמשים במונח מילניאלים כדי לתאר צעירים באופן כללי, אבל זו לא ההגדרה של המילה שבה אני משתמשת כאן. הרעיון שלאנשים שנולדו בטווח זמן מסוים יש מאפיינים משותפים אמנם שנוי במחלוקת, אבל אם אתם מאמינים בקיומם של דורות, לדור המילניאלים יש קשיים והזדמנויות ייחודיים שאפשר להצביע עליהם גם בלי ליפול למלכודת של האשמת הדור הצעיר בכל צרות העולם.

הרבה מהמאפיינים של דור המילניאלים אפשר למצוא בספר בלתי מזיק ברובו, הספר החמישי בסדרת מדריך הטרמפיסט לגלקסיה. בספר הזה אנחנו פוגשים דמות חדשה בסדרה ששמה הוא רנדום דנט. כבר בפעם הראשונה שקראתי את הספר, הרגשתי הזדהות עמוקה עם הדמות הזו והספר הפך לאחד האהובים עליי בסדרה רק בזכותה. עם הזמן התחלתי להבין שהסיבה שרנדום דנט כל כך קרובה לליבי היא שהיא מייצגת את הדור שלי. היא נולדה ממוחו של דאגלס אדאמס באותה שנה שבה אני ואלפי מילניאלים אחרים נולדנו מסביב לעולם, ובאופן כמעט נבואי – כי לדור הזה עדיין לא הייתה השפעה על העולם והמאפיינים שלו עדיין לא היו ידועים – אדאמס חזה את המילניאלים וייצג אותם בדמותה של רנדום.

משפחה מודרנית

המשפחה של רנדום דנט היא לא משפחה רגילה. אפשר להתווכח על האם משפחות רגילות קיימות, והחל ממתי, אבל בכמה העשורים שאחרי מלחמת העולם השנייה התרגלנו לראות משפחות ממבנה מסוים: בית בפרברים, אבא עובד, אמא מגדלת את הילדים. תוך זמן קצר המבנה הזה הפך לסוג היחיד של משפחה שמקובל על הציבור הרחב – ואז התחילו לשבור אותו. גם רנדום באה ממשפחה מודרנית שלא עונה למודל שהזכרתי. היא בת לאם חד הורית, נולדה מתרומת זרע, ואמא שלה היא אשת קריירה שלוקחת אותה איתה למסעות עבודה או משאירה אותה במסגרות שונות לפי הצורך. את אבא שלה רנדום פגשה רק בבגרותה. רנדום מייצגת דור של מילניאלים שמגדיר מחדש את המושג משפחה. המשפחה שלה לא אידאלית, אבל היא מייצגת דור חדש שבו מגוון סוגי המשפחות שנחשבות נורמליות גדל. כמו שאר המילניאלים שנולדו למשפחות חד הוריות, חד מיניות וכדומה – או הקימו כאלה בעצמם – היא מתמודדת עם האתגרים שהמשפחה הייחודית שלה מציבה כמו שהיא מתמודדת עם שאר הדרכים שבהן העולם משתנה.

עולם קטן מאוד

תחילת הספר בלתי מזיק ברובו מספרת על המצאת ספינות החלל המהירות והמסע בזמן, וההשפעה שהייתה להם על הדיפלומטיה והמלחמות בגלקסיה. הקשר של זה להמשך הספר הוא לא מקרי – ההמצאות האלו מסבירות היטב את דמותה של רנדום. רנדום – כמונו – חיה בעולם שהופך קטן יותר מיום ליום. הזמינות המוגברת של טיסות בינלאומיות והמצאת האינטרנט מטשטשות את הפערים בין מדינות שונות והופכות את העולם שלנו לקטן יותר. המסע הבינכוכבי והמסע בזמן משפיעים על העולם של רנדום בצורה דומה. אם אנחנו חיים בתקופה של גלובליזציה, היא מתמודדת בצורה דומה עם גלקסיזציה. התהליכים האלו עלולים לגרום למשבר זהות מסוים, וזה מה שקורה לרנדום. היא מתקשה לתקשר עם ההורים שלה כי הם לא חווים את העולם כמותה. היא מרגישה אבודה ולא יודעת לאן היא שייכת, וזו תחושה שהרבה אנשים שחיים בעולם שבו הגבולות מיטשטשים יכולים להזדהות איתה. ולא מדובר רק באובדן של זהות לאומית – יש הרבה אנשים שלא חווים רגשות פטריוטים ולא מרגישים הזדהות מיוחדת דווקא עם אנשים שמחזיקים באותה אזרחות כמותם, אבל כל קהילה מתערערת כשאנשים נעים ממקום למקום בלי הפסקה, וכשהקשרים הקרובים ביותר שלנו עשויים להיות עם אנשים שגרים בצד השני של העולם. ככל שהעולם נהיה פתוח יותר, נעשה קשה יותר להרגיש שייך למקום אחד – גם לנו וגם לרנדום.

מאחורי המסך

אי אפשר לדבר על מילניאלים בלי לדבר על הקשר שלהם לטכנולוגיה. לרוב זה יישמע כמו “אף אחד כבר לא קורא ספרים, כל היום עם הראש בסמארטפון” ושטויות כאלה. אבל הקשר ההדוק של מילניאלים עם טכנולוגיות תקשורת המונים הוא לא בהכרח משהו לזקוף לחובתם – יש לשימוש בטכנולוגיות האלה המון צדדים חיוביים. ומילניאלים הם בהחלט לא היחידים שמפתחים קשר הדוק עם הסמארטפונים שלהם, אבל הקשר של מילניאלים לטכנולוגיות מסוימות, ובעיקר לאינטרנט, הוא קרוב במיוחד וכמעט אורגני. בתור הדור הראשון שגדל עם מחשבים ואינטרנט או נחשף אליהם בגיל צעיר מאוד, אנחנו רואים בהם חלק בלתי נפרד מהחיים. למי שהוא לא חלק מהדור הזה קשה לפעמים להבין את הקשר, וכך נוצרים פערי תרבות. במקרים מסוימים, מילניאלים (וצעירים מהם) יכולים להיות כמעט כמו ילדי מהגרים ששולטים בשפה שההורים שלהם לא הצליחו לאמץ עד הסוף, ומסתדרים יותר טוב עם העולם שסביבם בעקבות זאת. גם רנדום רגילה לטכנולוגיה זמינה ומתקדמת, מה שמגדיל את הפער ואת קשיי ההבנה בינה לבין אבא שלה ויוצר קונפליקטים ביניהם.

למרות שהעולם הטכנולוגי הזה רחוק מלהיות האסון התרבותי שאנשים מסוימים טוענים שהוא, יש בו אתגרים ייחודיים שראוי להתייחס אליהם ברצינות. הגדלת הפערים בין הדורות היא אחד מהם. אתגר נוסף הוא אובדן הסמכות בעולם של ידע חופשי. אם בעבר חיפשנו מידע באנציקלופדיה ויכולנו לדעת בוודאות כמעט מוחלטת שמצאנו את התשובה הנכונה, היום אנחנו מקבלים את המידע שלנו מאתרי אינטרנט שונים, ולעיתים נדירות יודעים מי עומד מאחוריו והאם ניתן לסמוך עליו. רנדום נתקלת בבעיה הזו כשנופלת לידיה גרסה חדשה ומתקדמת יותר של מדריך הטרמפיסט לגלקסיה. רנדום סומכת על המדריך הזה בלי סייגים, ונותנת לו להוביל אותה לתוצאות טרגיות. מבלי שרנדום הייתה מודעת לכך, הווגונים – גזע חייזרי עוין למדי – השתלטו על הוצאת מדריך הטרמפיסט לגלקסיה והשתמשו בו כדי לתמרן אותה לעזור להם להשיג את מבוקשם – השמדת כדור הארץ. אפשר להקביל את זה לשימוש של המשטר הרוסי ברשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר כדי להטות את תוצאות הבחירות לנשיאות בארה”ב ב-2016. למשתמש הקצה התמים אין דרך לדעת מי מספק לו את המידע ומה הם האינטרסים שלו, והתוצאות עלולות להיות הרסניות. זה לא אומר שאנחנו צריכים להפסיק להיעזר באינטרנט כדי ללמוד על העולם סביבנו, אבל אפשר לראות בסיפור של רנדום תזכורת למה שעלול לקרות כשאנחנו לא מפעילים מבט ביקורתי על מידע שאנחנו לא מכירים את המקור שלו.

ההזדהות שלי עם רנדום היא מאד אישית, וייתכן שרוב המילניאלים לא מרגישים אותו דבר בקשר אליה. אי אפשר להניח שכל המילניאלים חולקים את כל המאפיינים של הדור שלהם, או שכל המאפיינים האלו בהכרח בלעדיים לדור שלנו. אבל בעיניי הדמות של רנדום היא דמות נהדרת, דווקא בגלל שהיא כל כך מרגיזה וזועמת. היא כועסת על אותם הדברים שאני כועסת עליהם, ומתוסכלת מדברים דומים. ההתנהגות חסרת האחריות של רנדום היא תוצר מתבקש של נסיבות חייה, והצרכים שלה הם בדיוק מה שהייתי מצפה שיהיו. זו לא דמות מצחיקה או מגניבה, אבל זו דמות מנומקת היטב, ואני מרגישה שההיגיון שלה הוא ההיגיון שלי ושל עוד אנשים מהדור שלי.

תגובות

טוען...

תגובות

ביקורת: מיתולוגיה נורדית

ביקורת: אלאדין