"כל העולם במה
וכל הגברים והנשים רק שחקנים.
כולם כניסות ויציאות להם
ואדם אחד בזמנו משחק בחלקים רבים…"
-כטוב בעיניכם, ויליאם שייקספיר.
את אלבומה השישי הזמרת והיוצרת האמריקאית טיילור סוויפט פותחת במשפט הבא: הנה דבר שלמדתי על אנשים. אנחנו חושבים שאנחנו מכירים מישהו, אבל האמת היא שאנחנו מכירים רק את הגרסה שלו שהוא בחר להציג לנו. המשפט נכתב כחלק מפרולוג1 לאלבום שמופיע בחוברת המילים ומתאר באריכות את הרעיון לפיו אנשים שולטים באופן מכוון באיך אנשים שונים רואים אותם. באותו הטקסט טיילור מתארת גם את תסכולה הרב מהתקשורת, שמתנהגת כאילו היא שולטת בתדמיתה הציבורית, וחותמת את הטקסט באמירה מפורשת שכל מה שיבוא אחריו הוא ייצוג של איך שהיא רוצה שנראה אותה, ושהיא שולטת במוניטין הציבורי שלה, ולא אף אחד אחר.
אבל מה שברור לי עוד יותר מהטקסט הוא שכל האלבום, שנקרא בפשטות reputation,2 מתאר תמונה ציבורית שטיילור יצרה במיוחד כדי שהיא תוכל להוכיח לתקשורת שהיא מסוגלת לבדה לשנות את הדרך שבה הקהל שלה רואה אותה.
הסינגל הראשון, Look What You Made Me Do, שיצא 4 חודשים לפני יציאת האלבום המלא, הוא שיר שקיטב את קהל המעריצים של הזמרת מהר מאוד. הטון שלו הרבה יותר אפל וקשה משירים קודמים של סוויפט, והוא לא נשמע כמו שום דבר שהיא עשתה לפני כן. השיא של השיר כולל את השורה הבאה, שמוצגת כדיאלוג טלפוני שבו אנו שומעים אך ורק צד אחד:
I'm sorry, the old Taylor can't come to the phone right now. Why? Oh, ’cause she's dead
השורה קובעת חד משמעית שמרגע יציאת השיר והלאה, ככל הנראה לנצח, זה יהיה הסגנון החדש של סוויפט, והסגנון המוזיקלי הישן הוא נחלת העבר. היא מתארת את המעבר הסגנוני שלה כמוות אישי, כי כמו שהיא מסבירה בפרולוג: אין כזה דבר רק שירים, יש גם את התדמית שהם יוצרים.
הרעיון של החלפת הסגנון מועמק בקליפ לשיר בבימויו של ג׳וזף קאן, בשימוש החכם שלו בתלבושות מקליפים ישנים של הזמרת בכדי ליצור ערימה ענקית של טיילור-יות, ובפסגתה עומדת עוד טיילור בתלבושת שחורה שעליה לוגו האלבום. הטיילור העליונה מסמלת את תדמיתה החדשה וחותמת את הטענה שכרגע היא כאן כדי להישאר. כל הרעיון של השיר, בליווי הקליפ, הוא לומר לנו שאנשים משתנים עם הזמן, והסגנון המוזיקלי של טיילור משתנה ביחד איתה. אבל מהאלבום כולו אנחנו מבינים שיש פה בעצם משחק הפוך על הפוך, כי אנשים לא משתנים עם הזמן – הם מחליפים בין גרסאות של עצמם בכל רגע נתון, תלוי מה הם רוצים שנחשוב עליהם.
טיילור רוצה שנחשוב עליה כעל אישה בוגרת וקשוחה. זו התדמית שהיא מציגה באלבומה החדש. היא נעזרת בהרבה אמצעים מוזיקליים כדי להעביר את התמונה החדשה, בעיקר בשימוש באלמנטים מז׳אנר הדאבסטפ והטראפ, והוספה של מטאפורות הקשורות לפשע מובהק להרבה מהשירים באלבום – גניבה, רצח, כופר, סמים וכו׳. המטאפורות הקשורות לפשעים מגיעות לשיא בשיר Getaway Car שבו קשר רומנטי בעייתי שהדוברת מעוניינת לצאת ממנו מתואר כאילו היה פשע מאורגן שהדרך היחידה לברוח ממנו היא בעזרת רכב מילוט. בשיר ?Ready for It… טיילור מדברת על תחילת קשר רומנטי ומתארת את הפעם הראשונה שבן הזוג שלה פגש אותה כך:
He] Knew I was a robber first time that he saw me]
Stealing hearts and running off and never sayin' sorry
But if I'm a thief, then he can join the heist, and
We'll move to an island
כדי להעמיק את הזווית הבוגרת יותר בתדמית החדשה, מוכנסים לאלבום גם הרבה יותר רמזים ברורים ליחסי מין מאשר באלבומים קודמים, בהם טיילור עדיין הציגה את עצמה כנערה תמימה. השיר Dress מתאר את העניין המיני של טיילור במכר איתו עדיין לא הייתה בקשר רומנטי, וכולל שורות כמו Only bought this dress so you could take it off.
זוהי לא הפעם הראשונה שבה טיילור מגלה שהיא יכולה לשחק באיך אנשים רואים אותה. אלבומה החמישי 1989 כלל את השיר Blank Space, שנכתב כסאטירה על איך שהתקשורת מתייחסת עליה. סוויפט הודתה שהיא כתבה את השיר המדובר מזווית הראיה של דמות שהמציאה המבוססת על האשמות שהיא שמעה על עצמה, בעיקר על מערכות היחסים שלה. אך נראה שהתקשורת לא מוכנה לקבל את הרעיון שצוחקים עליה, ולכן רוב הקהל השתמש בשיר כדי לחזור על ההאשמות ששמע על הזמרת ולהשתמש בו כהודאה באשמה. קל מאוד לחשוב שכל שיר ששומעים מדבר על אירוע אמיתי שקרה, אך האמת היא שרוב הזמן שירים לא מציגים מציאות. ובמקרה הספציפי של Blank Space, נדמה ששירים בכלל יוצרים מציאות.
ועם הגישה הזאת נראה שטיילור סוויפט נכנסת לתוך reputation – אם היא לא מצליחה לשלוט במה שאנחנו חושבים עליה, היא פשוט תנסה ליצור בעצמה משהו חדש. השירים באלבום לא בדיוק כתובים על מקרים ואנשים אמיתיים, אלא רק בהשראתם,3 והתמונה הקשוחה מומצאת. בעולם הפופ המודרני שבו רוב האלבומים נעשים כרשימת סינגלים פוטנציאליים שהחוט המקשר ביניהם הוא שם היוצר או היוצרת, טיילור סוויפט יוצרת אלבום קונספט שקודם כל מנסה להעביר את הנקודה שלה על תדמית ציבורית בעזרת סגנון מוזיקלי ולירי אחיד לאורך כל האלבום (ושונה מהשירים שהיא הציגה בעבר), ורק לאחר מכן מנסה לתפקד כאלבום פופ סטנדרטי.
בשנת 2009 טיילור סוויפט זכתה בטקס פרסי הווידאו-קליפים של MTV על הקליפ לשירה You Belong with ,Me ונאום זכייתה הפך במהרה למשדר לא-נעים לצפייה כאשר הזמר קניה ווסט עלה לבמה והפריע לה באמצע כדי להביע את צערו שהזמרת ביונסה לא זכתה בפרס, כי הקליפ שלה היה הרבה יותר טוב לדעתו. זו הייתה אחת התקריות המפורסמות של אותה השנה, וככל הנראה היו יותר אנשים שראו את מה שקרה על הבמה מאשר כאלה שצפו בקליפ הזוכה. כמה שנים מאוחר יותר, כשצף המקרה בשנית, טיילור הגיבה בטוויטר שהיא "[הייתה] מאוד רוצה שיוציאו [אותה] מהנרטיב הזה",4 אמירה שלימים הפכה לאחד המשפטים החשובים שאמרה בחייה ומתקשר במדויק לרעיון שמוצג באלבומה החדש. השימוש במילה נרטיב בהתייחסות למציאות עצמה מנסה להפוך את רצף חייו של אדם לסוג של סיפור עם התחלה, אמצע וסוף, ומראה שטיילור מבינה שכדמות ציבורית הקהל רואה את חייה כסיפור. הדבר היחיד שטיילור עדיין לא הבינה בשלב הזה של הנרטיב שהוא חייה הוא שהיא לא יכולה פשוט לבקש מאחרים שישלטו בנרטיב שלה בשבילה – היא זו שאחראית עליו.
את תגובתה של טיילור ליחס התקשורת כלפיה ניתן לראות בשיר אחר באלבום, I Did Something Bad. ממבט ראשון הכותרת נשמעת כמו עובדה, כאילו טיילור מודה במשהו רע שהיא עשתה, אך למעשה בשמיעת השיר אפשר לראות שהכותרת היא רק חלק מהשורה They say I did something bad. השיר כולו מתייחס לרעיון שאנשים עלומים אומרים שטיילור עשתה משהו רע, אך עצם ההאשמה לא מהווה הוכחה של המעשים שהאשימו אותה בהם, או אפילו שמעשים כאילו היו רעים בכלל אם עשתה אותם. כלומר, השיר מציג תסכול מחוסר הידיעה אם משהו שעשית עשוי להיחשב כמעשה רע על ידי אנשים אחרים, ואת המחשבה על האם זה הופך אותך לרשע בעצמך. בהמשך השיר חוזרת מספר פעמים השורה העוצמתית, They're burning all the witches even if you aren't one, שמשווה את הדרך שבה התקשורת נהנית להאשים אנשים לציד מכשפות, ואיך כמו ציידי המכשפות היא לא טורחת להבדיל בין האשמים לחפים מפשע. מיקום השיר ברצף האלבום, לפני השיר Don't Blame Me, נותן תחושה של משפט רציף: "עשיתי משהו רע, אל תאשימו אותי", ומעצים את התמה המדוברת – שהאשמים האמיתיים הם אלה שמפנים אליה אצבע מאשימה.
לקראת סוף האלבום מגיע השיר This Is Why We Can't Have Nice Things ששובר את ה"דמות" שהחדשה שטיילור יצרה. אך למרות זאת, הוא מרגיש שייך לרצף ולא קוטע אותו. על אף שהוא שונה מאוד בסגנון המוזיקלי ממה שמגיע לפניו ואחריו, מבחינה תמתית הוא זהה, ומנסה ליצור תמונה שבה אנשים הם מלאי מורכבות ובעלי פנים רבות. כמו הרבה מהשירים באלבום, השיר מדבר על בגידה חברית ותקיעת סכין בגב. אך לשם שינוי, במקום גישת הקרב שמאפיינת את השירים האחרים, טיילור נוקטת בגישת ה"ברוגז" שמאפיינת ילדים קטנים. כל השיר כתוב מנקודת מבט מתנשאת וילדותית, ובמקום להתמקד בעלבון שלה מהפגיעה, הדוברת לא מפסיקה לדבר על כמה היא יותר טובה מהפוגע. הניגוד בין הילדותיות לקשיחות של שאר האלבום מפנה זרקור אל השיר הספציפי הזה, כנראה בניסיון לומר שבניגוד למה שנאמר בסינגל הראשון, טיילור הישנה לא מתה, ואולי אפילו תחזור בעתיד.
אפשר לצאת מהטקסט הזה עם המסקנה ש-reputation הוא אלבום בדיוני שלא מציג את טיילור "האמיתית", אבל זה ממש לא מה שאני מנסה להגיד. הנקודה שלי היא שאין כזה דבר "טיילור אמיתית" ו"טיילור מזויפת", יש את הטיילור שהיא מעוניינת להציג לנו כרגע. כל צד באישיותה שתציג לנו הוא אחד אותנטי, והוא צד שמתקיים ביחד עם כל הצדדים האחרים שלה. ההשראות לשירי האלבום מגיעים ממקומות מציאותיים שקיימים באישיותה של טיילור – היא מסוגלת להיות קשוחה כמו ב-Look What You Made Me Do או ילדותית כמו ב-This Is Why We Can't Have Nice Things. פורעת חוק כמו ב-?Ready for It…, אך גם חפה מפשע כמו ב-I Did Something Bad. לעולם לא נכיר את טיילור סוויפט באמת, וגם אם כן, סביר מאוד שתציג את עצמה באור שונה מאיך שהיא מציגה את עצמה להורים שלה, למשל. הטיילור של reputation היא הטיילור שהיא רוצה שנראה כרגע, כי היא זו ששולטת בנרטיב של עצמה.
הערות שוליים
- לינק לקריאה נוחה.
- האיות של המילה, ללא R גדולה, נגזר מהמשפט האחרון של הפרולוג, שמעצים ומדגיש את חשיבותו לאלבום כולו: There will be no further explanation, there will be just reputation
- When this album comes out, gossip blogs will scour the lyrics for the men they can attribute to each song, as if the inspiration for music is as simple and basic as a paternity test.
- לקראת יציאת האלבום, טיילור מחקה את כל תכולת חשבון הטוויטר שלה, לכן הקישור מוביל לציוצים של אנשים אחרים בתגובה לציוץ המקורי.
תגובות