שני אוירבך
שני אשכרה רואה סרטים הוא פרויקט שהתחיל ביוני 2017. אחרי פגישה עם שאר חברי הבלוג – אור, קסם, לימור ומתן – הגעתי למסקנה שאני רואה פחות סרטים משהייתי רוצה. אפשר לומר שהם לעגו לי. זה יהיה דבר מדויק להגיד. אבל הכל ברוח טובה, ובכנות, אני רואה מעט מאוד סרטים יחסית למישהי שמחשיבה את עצמה לחובבת קולנוע. כלומר, אני רואה את בחזרה לעתיד המון. יש תקופות שבהן אני רואה את מעודדות צמודות כל ערב לפני השינה. קלולס נמצא בנטפליקס ישראל אז ברור שאני אצפה בו בכל הזדמנות. ואם אני מדליקה את הטלוויזיה ובדיוק משדרים את הרשת החברתית, אין סיכוי שאני אעביר ערוץ. אני פשוט לא רואה מספיק סרטים – חוץ מאלה שאני רואה כל הזמן.
אז ב-17 ליוני ניגשתי לפייסבוק והכרזתי על לידתו של הפרויקט הזה. אני אצפה בכל שבוע בסרט חדש אחד. ומכיוון שהכרזתי בפומבי שאני עושה את זה, אני ארגיש מחויבת לעשות את זה. ב"חדש" אני לא מתכוונת בהכרח לסרט שעכשיו יצא, אלא לסרט שעוד לא ראיתי. זה יכול להיות סרט בקולנוע, אבל זה יכול גם להיות סרט מהשנה שעברה שהתכוונתי לראות ובסוף לא יצא לי, או קלסיקה שתמיד תכננתי להשלים.
את התוצאות ריכזתי בהאשטג #שניאשכרהרואהסרטים ופרסמתי בפייסבוק.
והחל מאותו יום, אשכרה ראיתי סרטים.
אלו הסרטים שראיתי עד היום, ומה שחשבתי עליהם:
22/6/17 – מלכות הכיתה (Heathers). הסרט היה לי מאוד קשה לצפייה ולכן העדפתי לא לחשוב עליו. עד היום אני לא יודעת אם אני אוהבת אותו.
25/6/17 – וונדר וומן ובייבי דרייבר. גם קולנוע, גם דאבל פיצ'ר, גם סרטים טובים ומהנים מאוד. הצלחה מסחררת של הפרויקט בשלב הזה.
5/7/17 – אוקג'ה. יש לסרט כמה פגמים – המשחק של ג'ייק ג'ילנהול בראשם – אבל הוא מטלטל ומדהים. האימפקט הרגשי של החלקים הטובים שבו מתעלה על הבעיות.
11/7/17 – באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק. חשבתי שזה לעולם לא ייגמר. יש פה כמה רעיונות טובים אבל הסרט הזה הוא שרשרת של החלטות גרועות.
18/7/17 – לה לה לנד. חמוד ולא יותר. ייתכן שהיה ממריא אם היו מלוהקים אליו שחקנים שגם יודעים לשיר. כמו שנהוג לעשות במחזמר, אתם יודעים.
26/7/17 – 12 המושבעים. זה סרט מאוד ישן, ולהפתעתי הוא לגמרי שורד את מבחן הזמן. גם בזכות הקצב הטוב שלו וגם בזכות העיסוק שלו בנושאים שעדיין רלוונטיים.
2/8/17 – בחזרה לעתיד: הסיפור האמיתי (Back in Time). הזדמנות נהדרת לכל מעריצי בחזרה לעתיד לחזור לבלות עוד שעה וחצי עם כל מה שהם אוהבים. מומלץ אם אתם אובססיביים כמוני.
8/8/17 – קיס קיס בנג בנג. סרט חמוד ומאוד מסוגנן. לפעמים זה קצת מעיק, אבל רוב הזמן זה עובד.
17/8/17 – החדר. ידעתי שזה יהיה גרוע. ציפיתי למשחק נוראי, לכתיבה מגוחכת, לעריכה איומה. מה שהפתיע אותי זה כמה הסרט הזה מיזוגיני. הפתעה נעימה, בסך הכל (לא).
21/8/17 – כוכב הקופים: המלחמה. סיום מצוין לטרילוגיה הכי מהודקת ואחידה שראיתי מאז בחזרה לעתיד. סרט חכם ומרגש. הסרט הראשון בטרילוגיה המחודשת של כוכב הקופים הוא עדיין הטוב משלושתם, אבל שני האחרים בהחלט מכבדים את הפרנצ'ייז ואת ז'אנר המדע הבדיוני.
2/9/17 – ענק הברזל. סרט ילדים חמוד מאוד אבל די איטי. אולי הייתי מתלהבת ממנו יותר אם הייתי רואה אותו בתור ילדה.
4/9/17 – שומרי הגלקסיה 2. עוד מאותו דבר. יש בדיחות מצחיקות, יש כאלה שנמתחות עד שהן מתחילות לעצבן. יש מוזיקה נחמדה, יש הרבה בלגן ויש יותר מדי עלילות. אין חדש.
12/9/17 – דטנשן (Detention). בין קליפ נהדר של ג'וזף קאן לשיר של טיילור סוויפט לבין פרק מדהים שלו בסדרה האקסית המטורפת, החלטתי להכיר אותו גם כבמאי קולנוע. הסרט שלו משוגע, מבלבל, וכיף נורא.
17/9/17 – מלאכים באזור השער (Angels in the Outfield). זה לא סרט איכותי במיוחד או אפילו עשוי היטב. אבל לא באתי בשביל סרט טוב. באתי בשביל לראות כמה חמוד ג'וזף גורדון לויט היה כשהוא היה פצפון, ורבותיי, הוא היה פאקינג מתוק.
29/9/17 – בשבוע הזה לא התאפשר לי לראות סרט מסיבות אישיות ופרסמתי התנצלות במקום. התנצלות זה גם טוב, לא?
6/10/17 – בלייד ראנר. נהניתי מהפסקול והייתי סקרנית לגבי העולם שבו הסרט מתרחש, אבל הדמות הראשית והדברים שקורים לה היו משעממים ומעצבנים.
12/10/17 – לא מרגישה בבית בעולם הזה (I Don't Feel at Home in This World Anymore). זה סרט נטפליקס קטן, מצוין ועצוב. למי שלא מפחד מאלימות גרפית, נחשים, או תחושה משתקת של חוסר שליטה וחוסר משמעות, אני ממליצה לצפות בסרט.
16/10/17 – לגו באטמן. הסרט הזה מצליח להיות בו זמנית גם פרודיה על סרטי באטמן, גם סרט באטמן ראוי בעצמו, גם סרט לגו, וגם סרט כיפי ומצחיק.
28/10/17 – 1922. הסרט הזה מבוסס על נובלה של סטיבן קינג אבל הוא מנטרל את כל העוקץ של חומר המקור ומרדד אותו, אפילו שניכרת בו השקעה. עדיף כבר לקרוא.
30/10/17 – בלייד ראנר 2049. פחות טוב מהמקורי. מנסה להיות מלא אווירה כמוהו אבל גם עם עלילה מסובכת כמו סרטי מד"ב אחרים. לא מצליח לעשות אף אחד מהם כמו שצריך.
8/11/17 – חיזור מגונה (Swimfan). קודם כל אני מתנצלת שנאלצתם לקרוא את השם העברי של הסרט הזה. הסרט עצמו מתחיל סביר – יחסית לז'אנר – אבל אז נהיה מגוחך יותר ויותר. שווה לראות בשביל לצחוק, ובשביל ג'סי בראדפורד.
18/11/17 – פייפר (Piper). היה לי שבוע קשה אז רימיתי וראיתי סרט קצרצר. הוא חמוד מאוד ומרגש מאוד, למרות המינימליזם שלו. כמיטב המסורת של פיקסאר.
23/11/17 – אקס-מן: אפוקליפסה. כל דבר בסרט הזה הוא טעות. לא עשו פה שום דבר נכון. הטעות הכי גדולה? לכער ככה את אוסקר אייזק.
30/11/17 – פיץ' פרפקט. אקה-כזבה. תסריט צפוי וממוחזר, דמויות אקראיות. אנה קנדריק והמוזיקה החביבה לא מצליחים להציל אותו.
עד כה, הפרויקט היה הצלחה חלקית. מצד אחד, עמדתי באתגר כמעט בכל שבוע, וזה עדיין מחזיק מעמד. מצד שני, ראיתי פחות קלסיקות משרציתי, ויותר סרטים עדכניים וקלים לצפייה.
אבל זה רק סיכום זמני. הפרויקט ממשיך. אני ממשיכה לתעד את החוויות שלי מהסרטים שראיתי בפייסבוק, ומדי פעם אעדכן פה על ההתקדמות. מוזמנים להשאיר המלצות או להגיד לי שלא הבנתי כלום והטעם שלי בסרטים איום ונורא בתגובות כאן או בפייסבוק.
תגובות